ג'ון בולבי היה פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי אבי תיאוריית ההתקשרות
תפיסת העולם שלנו רואה את היחסים במשפחה כתחום משמעותי ומרכזי בעולמם של בני המשפחה. אנו מתבססים על תיאוריית ההתקשרות המסייעת בהבנת הדרך בה נבנים היחסים במשפחה. מוקד מרכזי של תיאוריית ההתקשרות הינו בהתהוות יחסים ובפירוקם, וככזו היא מכילה תיאורים והסברים אודות גורמים ותופעות המשפיעים על קשרים רגשיים בין ילדים למטפלים בהם. על-פי תיאוריית ההתקשרות, התפקיד הראשוני של יחסי התקשרות הינו לשמש כמקור ביטחון לילד, במיוחד במצבים המעוררים מתח וחרדה. יחסים בטוחים במשפחה מציעים מנגנונים גמישים ומותאמים לצרכים השונים של הילד. "זמינות רגשית" מהווה מנגנון בסיסי ביחסים, מנגנון המאפשר התאמת מענה מותאם לצורך. מנגנון זה מבוסס על זמינות ההורים לילד הרך, על המכוונות שלהם אליו ועל יכולתם לקרוא בצורה נכונה את האיתותים שלו, לזהות את הצורך ולהתאים לו מענה. "התכוונות והתאמה למטרות משותפות" מהווה מנגנון נוסף המאפשר הידברות ומשא ומתן בין השותפים ביחסים. ההנחה שלנו הינה שיחסים משפחתיים עשויים להוות בסיס בטוח, מקור ביטחון לבני המשפחה. המנגנונים שתוארו, זמינות רגשית" ו"התכוונות והתאמה למטרה משותפת" עשויים לאפשר לבני המשפחה לבנות מערכת יחסים בטוחה. הרגישות ההדדית של בני המשפחה ויכולתם לקרוא האחד את צרכי השני ולהציע מענה מותאם מהווה מרכיב חשוב בבניית מערכת יחסים בטוחה. יכולתם של בני המשפחה לקיים שיחה פתוחה אחד עם השני, לשאת ולתת על מטרות ותוכניות משותפות ולסכם על תוכנית משותפת מהווה מרכיב נוסף. אנו מאמינים כי ניתן לשכלל מיומנויות אלה ובכך לאפשר בניית מערכת יחסים בטוחה. אפיון דפוסי יחסים במשפחה: ביחסים בטוחים – בני המשפחה חווים את היחסים בה כבטוחים. הם רואים אחד את השני כישות עצמאית נפרדת. בהתאם הם יכולים להיות קשובים אחד לשני, לזהות ולהכיר בצרכים הייחודיים של כל בן משפחה. הקשרים במשפחה קרובים ומתאפיינים באמון רב ובקנאה מועטה. הם יכולים לבסס קרבה, לשמר קשר קרוב. בני המשפחה חשים בנוח במערכות יחסים אינטימיות ובמערכות עם תלות הדדית. הם אינם חוששים מנטישה או מהתקרבות של האחר. הם מבטאים חום ואהבה, יחס חיובי ואופטימי, עם קבלה של האחר. הם חווים אושר, חום ואמון במשפחה. יצירת קשר נתפשת על ידם כמשימה קלה יחסית. הם חברותיים, מתקשרים לאחרים בנקל, סומכים על אחרים ואוהבים לעזור ולטפל בהם. הם חווים ביטחון ופתיחות ביחסים עם אחרים. ביחסי הימנעות - בני המשפחה אינם חווים את היחסים בה כבטוחים. הם מתקשים לראות אחד את השני כישות עצמאית נפרדת. בהתאם הם מתקשים להיות קשובים אחד לשני, לזהות ולהכיר בצרכים הייחודיים של כל בן משפחה.בני המשפחה נוטים להימנע מאינטימיות ומאוימים על ידי קרבה יתרה. הם קנאים, מתקשים לתת אמון ולהיות תלויים באנשים אחרים ומעדיפים לסמוך על עצמם. תפישתם לגבי אהבה פסימית, עם תחושות דומיננטיות של פחד מאינטימיות ועם שכיחות נמוכה ביותר של קשרים רומנטיים. הם חווים את עצמם כעצמאיים וכלא אהובים על אנשים אחרים.
ביחסי חרדה-ואמביוולנטיות - בני המשפחה אינם חווים את היחסים בה כבטוחים. הם מתקשים לראות אחד את השני כישות עצמאית נפרדת. בהתאם הם מתקשים להיות קשובים אחד לשני, לזהות ולהכיר בצרכים הייחודיים של כל בן משפחה. בני המשפחה חווים חרדה-ואמביוולנטיות ביחסים. הם מעוניינים מאוד במערכות יחסים קרובות וסימביוטיות, אך גם חוששים וחרדים שייעזבו על ידי בני הזוג, מאחר ובני הזוג נתפשים לעיתים קרובות כלא זמינים, מרוחקים ולא אוהבים. אהבתם של החרדים-אמביוולנטיים מאופיינת ברצון לסימביוזה, תשוקה מינית מוגברת, אובססיביות, קנאה וחוסר יציבות רגשית. היחסים במשפחה מאופיינים בתנודות רגשיות עזות. הם חשים ספקות, התלבטויות פנימיות ותחושות שאינם מובנים ואינם מוערכים כראוי ע"י אנשים אחרים.