האבחון הוא כלי מרכזי שבאמצעותו ניתן לקבל תמונה רחבה על תפקודו של הילד: יכולתו השכלית, מצבו הרגשי, פוטנציאל מיומנויות למידה, דימויו העצמי ויחסיו הבינאישיים.

האבחון מתייחס לכוחות כמו גם לקשיים והוא מהווה בסיס לתוכנית התערבות מותאמת לילד. המשוב המתקבל מן האבחון מבהיר להורים ולילד את הסיבות לקשיים ולמצוקה לצד הכוחות העומדים לרשותו. תהליך זה מונע תפיסות שליליות ומעורפלות לגבי הילד כמו: "אני הוא חסר יכולת", "עצלן", "ילד רע" ואת התחושות השליליות המלוות מצבים אלו "אין מה לעשות" בלבול וחוסר אונים.

האבחון נערך באווירה תומכת ומתמשך מספר פגישות על מנת לאפשר היכרות מעמיקה עם הילד והוריו. המפגש הראשון נערך עם ההורים והילד במטרה לאסוף מקסימום מידע לגבי הילד, הרקע להתפתחותו וההיסטוריה המשפחתית. בעקבותיו נערכים מספר מפגשים עם הילד בהם מועברת סוללה של מבחנים פסיכולוגים הבודקים היבטים שכליים ורגשיים. בסיומו של האבחון נערכת פגישת סיכום עם ההורים בה ניתן משוב על ממצאי האבחון, נבנית תוכנית התערבות, כמו כן נמסרת חוות-דעת כתובה הכוללת המלצות המותאמות למסגרות החינוכיות השונות.