יחסים אנושיים מכילים מטבעם מתח, קונפליקט ותסכול בין צרכים שונים. מחד קיים בכל אחד מאתנו צורך בביטחון, תלות, קירבה, אינטימיות שתפקידם לתת מענה לצרכים הייחודיים של כל אחד. מאידך קיים צורך בעצמאות, נפרדות, מרחב אישי להתנסות וחקר.
הפערים המתוארים נוכחים במגוון תחומי החיים האנושיים - ביחסים בתוך האדם עצמו, ביחסיו עם הזולת, כמו כן בין צרכים שונים; מיומנויות שונות; קצב שונה כגון בין היגיון לרגש וחוויה; הבנה להפנמה; רעיון ליישום ועוד.
מנגנונים הפועלים באדם עצמו, וביחסיו עם הזולת אמורים לווסת ולנהל פערים אלו. מנגנוני ההסתגלות וההגנה חשובים והכרחיים לוויסות וניהול הפערים, הם מאפשרים הישרדות והסתגלות. יכולת הלמידה האנושית, יכולת ההסקה וההכללה מייחדים את האדם. היכולת להתנהל אוטומטית מהווה מרכיב חשוב בהסתגלות. הרגשות השונים מהווים חלק חשוב בהתנהלות האוטומטית. רגשות הנחווים כשליליים כגון חרדה ותסכול מאותתים על איום, סיכון, פגיעה. רגשות חיוביים מאותתים על סיכוי למענה תואם לצרכים.
היכולת להיעזר באיתותים הרגשיים, לווסת ולנהל אותם הינה בסיס חשוב בהסתגלות. יעילותם של המנגנונים בהיותם גמישים ומותאמים למצבים המשתנים. עם זאת לעתים הכללת ייתר אוטומטית מעכבת ופוגעת בהסתגלות. לעתים נוצרת נוקשות המקשה על הסתגלות והתאמה למצב הייחודי. וויסות וניהול חרדה מהווים דוגמא חשובה לתפיסה זו.
לעתים יכולת למידה המתבטאת בהכללה של גירוי מעורר חרדה מביא לפרוש מוטעה של המצב ולתגובת ייתר שאינה תואמת. תפיסה מוטעית של המצב עלולה ל"פקוד" על המערכת להלחם בעוד שהצורך עשוי להיות אחר.
מטרת הטיפול לבסס חוויה מתקנת. ביסוס התנסות עם מבוגר המותאם לצרכי הילד או בן הנוער, מבוגר הרגיש לצרכיו ונענה להם. בנוסף מכוון הטיפול לאפשר לילד או בן הנוער להבין חוויות שחוו, ולשחזר חוויות אלה באווירה מוגנת ובטוחה. הטיפול מבוסס על שיחות, משחק, דמיון מודרך.