טיפול משפחתי - תיאוריית החוויות המוסכמות

ריס ניסח תיאוריה ביחס לחוויות המוסכמות במשפחה. במונח חוויות מוסמכות הכוונה לחוויות המשותפות לבני המשפחה, המאפיינות את תפיסת העולם שלהם. חוויות אלה משפיעות על דרך הבנתם את הסביבה והערכתם את העקרונות הפועלים בה ומתוך כך משפיעות על סגנון פתרון הבעיות במשפחה. התיאוריה  הציעה טיפולוגיה משפחתית. בטיפולוגיה שלו מפרט ריס שלושה דפוסי משפחות: המשפחה הרגישה לסביבה - במשפחה זו העולם נתפס כפועל לפי עקרונות הניתנים לחיזוי, כמסודר וניתן לשליטה. כאשר מוצגת בעיה בפני בני המשפחה, כל בני המשפחה ערים לכך שיש צורך בתפיסת מירב הרמזים האפשריים, כדי לפתור את הבעיה. כל בן משפחה גם ער לתגובות של בני המשפחה האחרים. הוא מעריך את הפתרונות השונים שבני המשפחה מציעים. הוא יכול לקבל פתרונות אלה או לדחותם, על סמך דיוקם האובייקטיבי. הפתרון אינו מיידי, הוא סיומו של תהליך בהערכתם של הרמזים הסביבתיים ועל דעותיהם המגוונות של בני המשפחה האחרים. אין כל לחץ במשפחה לכיוונו של פתרון מסוים, בהתאם לדעתו של מישהו מסוים במשפחה. האינפורמציה שהמשפחה מספקת היא בחזקת סיוע הבהרה ולא כדחיפה לפתרון אחיד. הפתרון הוא בסכומו של דבר, איזון בין תפישתו האינדיווידואלית של היחיד לבין הדעות וההבהרות שקבל מבני משפחתו, וזאת על מנת להגיע לפתרון אופטימלי.  המשפחה, בעלת ריחוק בין אישי - במשפחה זו ההורים עסוקים בעולמם הם וברגשותיהם. ההתנסות במשפחה זו הינה של בידוד ומרחק בין אישי בין חברי המשפחה. היחסים בין בני המשפחה הינם שטחיים. פתרון בעיה, בסוג זה של משפחה, נתפס כאחת הדרכים בהן יכול היחיד לבטא את עצמאותו ואת אי תלותו בבני המשפחה האחרים. קבלת דעה של מישהו אחר מעידה על חולשה. כל בן משפחה מתייחס לבעיה באופן נפרד מהשני ומשתדל שלא להשתמש באינפורמציה מהשני. במשפחות כאלו מישהו יכול לשלוף פתרון מהמותן ולו רק כדי להראות את שליטתו ומהירותו בפתרון הבעיה. מישהו אחר יכול לנסות זמן רב להתמודד עם הביעה, כאילו לאסוף את כל האינפורמציה האפשרית, אבל בעצמו. במשפחות אלו הפתרון האופטימלי של הבעיה, הוא בעל ערך מישני. החשוב מכל הוא כאמור להפגין יכולת שליטה ואי תלות, של האחד בשני. המשפחה הרגישה לאחידות דעים - במשפחה זו משותפת התפיסה שהסביבה הינה מאיימת, בלתי נשלטת ובלתי ניתנת לחיזוי. במשפחות מסוג זה החשוב ביותר למשפחה הוא להישאר מלוכדת ובהסכמה מלאה בפני כל בעיה. בעיה המוצגת למשפחה נתפסת כמשהו מחוץ למערכת המשפחתית שאין עליו שליטה וקשה להתמודד איתו. אין מחפשים את כל הרמזים לפתרון בסביבה. הפתרון נמצא לתחושתם, באחידותה של המשפחה. כל אחד מבני המשפחה מגלה רגישות רבה לדעותיו של השני. בני המשפחה נמנעים מלהביע דעה היכולה לפגוע בשני ובהומוגניות המשפחתית. הרגישות של האחד לשני עומדת בניגוד גמור לשטחיות בהתייחסות לסביבה. באופן כזה בני המשפחה משתדלים להגיע לפתרון מהיר. גם במשפחות אלו הפתרון האופטימלי הוא בעל ערך מישני. החשוב ביותר לבני המשפחה, להישאר מלוכדים ולפעול במשותף מול האיום מבחוץ.