בשנת 1997 סיימתי את עבודתי הניהולית ועברתי למשרד החינוך, מטה שפ"י לתפקיד סגן פסיכולוג ראשי במשרד. מסגרת זו כללה ניהול פרויקטים, ייזום והקמת ועדות ארציות, גיבוש מדיניות מקצועית והכנת תוכניות להפנמתה בשירות בארץ. בתקופה זו התמחיתי בהדרכת פסיכולוגים וכן בטיפול זוגי ומשפחתי.
בשנת 2000 סיימתי את עבודתי בשירות הציבורי והתחלתי את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת חיפה במעבדה לחקר התפתחות הילד.במשך השנים עבדתי בקליניקה הפרטית במגוון תחומים: אבחון וטיפול פרטני, הדרכת הורים, טיפול זוגי ומשפחתי.במהלך 2016 השתלמתי בליווי מטופלי פוריות. ההשתלמויות התקיימה במסגרת לימודי המשך בבית הספר לעבודה סוציאלית.
בשנת 1983 התחלתי את ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית בשירות הפסיכולוגי באור יהודה. במסגרת זו נתתי שירותים פסיכולוגיים לגנים ובתי ספר ביישוב. השירותים כללו ייעוץ למנהלת בית ספר, יועצת וצוות בית הספר. אבחון פסיכולוגי והמלצות תואמות. הדרכת הורים וטיפול פרטני.
עם סיום ההתמחות בשנת 1987 עברתי למחלקה לקידום נוער בתל אביב, הקמתי בה צוות בינמקצועי לאבחון וטיפול. הצוות היה מגוון, כלל: פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, מטפלת באמנות, מטפלת בתנועה. כשמו הצוות עסק באבחון נערים ונערות שנשרו ממערכת החינוך הנורמטיבית. המטרה היה לזהות יכולות, למפות קשיים ובהתאם לבסס תוכנית התערבות.
בשנת 1990 חזרתי לנהל את השירות הפסיכולוגי באור יהודה. העבודה כללה: גיוס צוות חדש ובנייתו כקבוצת עבודה משתפת, תומכת, לומדת ומתקדמת. גיבוש חזון, מדיניות ודרכי עבודת השירות. בניית קשרי אימון ועבודה עם מנהלי בתי הספר בעיר. השתתפות בועדות עירוניות ובגיבוש מדיניות חינוכית בעיר, תחילת העבודה הייתה בתקופה מאתגרת במלחמת המפרץ וכללה עבודה עם קבוצת מנהלי בתי ספר על דרכי התמודדות עם האיום, אי הודאות והאחריות הרבה על התלמידים המגיעים לבית ספר.
אודותיי
בדרכי נועם ניתנים שירותים פסיכולוגיים בהם מודגשים היחסים אותם חווה הפונה. ההתייחסות הינה ליחסיו עם הסובבים אותו ועם עצמו. יחסים אנושיים מכילים מטבעם מתח, קונפליקט ותסכול בין צרכים שונים. בשפת המשורר קיים פער בין "פותח דלת לקבל מכר" ל"אדם בתוך עצמו הוא גר". מחד קיים בכל אחד מאתנו צורך בביטחון, תלות, קירבה, אינטימיות שתפקידם לתת מענה לצרכים הייחודיים של כל אחד. מאידך קיים צורך בעצמאות, נפרדות, מרחב אישי להתנסות וחקר. הפערים המתוארים נוכחים במגוון תחומי החיים האנושיים - ביחסים בתוך האדם עצמו, ביחסיו עם הזולת, כמו כן בין צרכים שונים; מיומנויות שונות; קצב שונה כגון בין היגיון לרגש וחוויה; הבנה להפנמה; רעיון ליישום ועוד.
מנגנונים הפועלים באדם עצמו, וביחסיו עם הזולת אמורים לווסת ולנהל פערים אלו. מנגנוני ההסתגלות וההגנה חשובים והכרחיים לוויסות וניהול הפערים, הם מאפשרים הישרדות והסתגלות. יכולת הלמידה האנושית, "מותר האדם...", יכולת ההסקה וההכללה מייחדים את האדם. היכולת להתנהל אוטומטית מהווה מרכיב חשוב בהסתגלות. הרגשות השונים מהווים חלק חשוב בהתנהלות האוטומטית. רגשות הנחווים כשליליים כגון חרדה ותסכול מאותתים על איום, סיכון, פגיעה. רגשות חיוביים מאותתים על סיכוי למענה תואם לצרכים. היכולת להיעזר באיתותים הרגשיים, לווסת ולנהל אותם הינה בסיס חשוב בהסתגלות. יעילותם של המנגנונים בהיותם גמישים ומותאמים למצבים המשתנים. עם זאת לעתים הכללת ייתר אוטומטית מעכבת ופוגעת בהסתגלות. לעתים נוצרת נוקשות המקשה על הסתגלות והתאמה למצב הייחודי. וויסות וניהול חרדה מהווים דוגמא חשובה לתפיסה זו. לעתים יכולת למידה המתבטאת בהכללה של גירוי מעורר חרדה מביא לפרוש מוטעה של המצב ולתגובת ייתר שאינה תואמת. תפיסה מוטעית של המצב עלולה ל"פקוד" על המערכת להלחם בעוד שהצורך עשוי להיות אחר.