אדם בתוך עצמו הוא גר. לפעמים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת לקבל מכר אבל אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר.

(שלום חנוך)
 
 


טיפול משפחתי – תיאוריה מערכתית מבנית

חזרה לעמוד הקודם >>

מנושין תאר דפוסי משפחה הדומים לתיאורו של ריס. הדגש בתיאורו הינו על מבנה המשפחה. על פי תיאורו עסקאות חוזרות בין בני המשפחה מבנות את מערכת היחסים ומגדירות אותם. ‏ ‏גבולותיה של תת-מערכת הם החוקים המגדירים מי משתתף בה וכיצד. לדוגמא, גבולה של תת-המערכת ההורית מוגדר, כאשר אם אומרת לילדה הגדול: "אינך ההורה של אחיך. אם הוא רוכב על אופניו ברחוב, תגיד לי, ואעצור אותו" . ‏תפקידם של הגבולות הוא להגן על מובחנות המערכת. לכל תת- מערכת במשפחה יש תפקידים משלה, והיא מציבה דרישות לחבריה. האפשרות לפתח כישורים בין-אישיים בתת-מערכות אלה נובעת מהיות תת-המערכת חופשית מהפרעות מצד תת-מערכות אחרות. לדוגמא, היכולת להתאמה משלימה בין בני-הזוג תובעת אי-התערבות מצד קרובים, ילדים ולעתים מצד העולם החוץ-משפחתי. התפתחות כישורים למשא-ומתן עם קבוצת בני-הגיל, הנלמדת בין אחים, דורשת אי-התערבות מצד ההורים. ‏גבולות ברורים של תת-המערכות הם תנאי לתפקוד משפחתי טוב. עליהם להיות מוגדרים היטב כדי לאפשר לחברי תת-מערכת לבצע את תפקידיהם ללא הפרעות בלתי-צפויות, אך עליהם לאפשר קשר בין חברי תת-המערכת לאחרים. בהירות הגבולות של תת-מערכת חשובה הרבה יותר מאשר הרכבה. תת-מערכת הורית הכוללת סבתא או ילד הורי יכולה לתפקד טוב למדי, כל עוד גבולות האחריות והסמכות מוגדרים היטב. ‏מידת בהירותם של הגבולות היא אמת-מידה יעילה להערכת תפקודה של משפחה. יש משפחות הפונות לתוך עצמן ומפתחות את עולמן הקטן. כתוצאה מכך התקשורת וההתחשבות בין חבריהן מתחזקות, המרחק מצטמצם, והגבולות מיטשטשים. מובחנות של המערכת המשפחתית מיטשטשת. מערכת כזו עלולה להפוך עמוסה יתר-על-המידה ולהיות חסרה את המקורות ההכרחיים להסתגלות ולשינוי בתנאי לחץ. משפחות אחרות מפתחות גבולות נוקשים מדי· התקשורת בין תת-המערכות נעשית קשה, ותפקודי ההגנה של המשפחות נפגעים. שני קטבים קיצוניים אלה בתפקיד הגבולות נקראים הסתבכות (enmeshment) והינתקות (disengagement). כל משפחה מצויה בין שני קטבים אלה של גבולות מטושטשים וגבולות נוקשים יתר-על-המידה. רוב המשפחות כלולות בטווח הנורמאלי. מנושין מתאר את החוויה של היחיד בדפוסי המשפחות השונות. במשפחה בעלת גבולות סבוכים – היחסים סבוכים. חברים במשפחות אלו עלולים להיות פגועים שכן תחושת השייכות המוגברת דורשת ויתור גדול על אוטונומיה. העדר מובחנות תת-המערכות במשפחה מעכב חקירה וחיפוש עצמאים ויכולת להתגבר על בעיות. כך נבלמים כישורים שכליים ורגשיים, בעיקר אצל ילדים. במשפחה בעלת גבולות נוקשים - היחסים הינם מנותקים. חברי המשפחה מסוגלים לתפקד אוטונומית אך תחושת העצמאות שלהם מסולפת. הם חסרים רגשי נאמנות, השתייכות ויכולת לתלות הדדית ולבקשת תמיכה בעת הצורך. 

 
לייבסיטי - בניית אתרים