אדם בתוך עצמו הוא גר. לפעמים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת לקבל מכר אבל אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר.

(שלום חנוך)
 
 


תקציר מתוך הספר טיפול זוגי באי פוריות

חזרה לעמוד הקודם >>

תקציר מתוך הספר טיפול זוגי באי פוריות

 
מבוא
לדרך בה אנו פונים לזוג יש משמעות: התייחסות לזוג כ"חסרי ילדים" מעבירה מסר של חוסר, התייחסות כאל "חופשי מילדים" מעבירה מסר שאינם רוצים ילדים, לכן ההעדפה היא להתייחס לזוג ללא ילדים.
חווית אי פוריות הופכת לדומיננטית בזהות האישית כדברי אחת הנשים: "אף שאני דודה, מנהלת חנות, דמוקרטית, פרוטסטנטית, בת, רעיה, ודודה ועוד דברים נוספים אני רואה את עצמי יותר כ"לא פורייה".
יש חשיבות לתפיסת הבעיה: ניתן לשאול את בני הזוג כמה זמן אינכם פוריים? עדיף לשאול כמה זמן אתם מתמודדים עם אי פוריות? המסר השני הוא אקטיבי של התמודדות.
סוגיות ושלבים באי פוריות
ילדים מהווים משמעות קיומית, זהות ומעמד. בהתאם העדר ילדים נתפס בחברה כבעיה, כחוסר ונחווה כאי מימוש עצמי. לעתים קרובות בחירת בן הזוג מושפעת מהתחושה של "איזה הורה הוא או היא יהיו. אי פוריות מוגדרת כקושי להשיג היריון תוך שנה של ניסיון וקיום יחסי מין סדירים ללא שימוש באמצעי מניעה. ישנם מיתוסים ביחס לפוריות, אחד הבולטים מניח שאם בני הזוג רק יירגעו הם יצליחו להביא להיריון. הנחה אחרת מחזיקה בתפיסה שנשים מביאות את זה על עצמם בכך שרוצות להחזיק בקריירה ואימהות בו זמנית והם נתפסות כמפונקות ואנוכיות.
סוגיות זוגיות
חוקרים ביססו את ההנחה שזוגות המתקשים להיכנס להיריון חווים לחץ. ניתן לראות אי פוריות כמשבר בחיים, משבר בזהות, גורם לצער, יגון, עצב ואבל וכחוויה קיומית, כמו גם כל צרוף אפשרי של אלה. הערך של השוואת אי פוריות לטראומה מוגבל כיון שיש שונות בין הזוגות. יחידים מגיבים בצורה שונה לאבחון וטיפול: חלקם יכולים להכיל את הייסורים בעודם מחכים למידע נוסף, אחרים נראים טראומטיים רק מהאפשרות שהם במצב של אי פוריות. אחרים מקבלים את האבחנה בקור רוח, אך חווים טראומה מהפלות; קבוצה אחרת אינה חווה טראומה בתגובה לאירוע מובחן, אלא בזמן לא מוגדר כאשר הם מאמצים זהות של אי פוריות.משך הזמן ההתמודדות עם אי פוריות גם הוא משפיע על הדרך בה היא נחווית. לכן, בכפוף לאדם המסוים, התיאור הכי מתאים לחוויה הנו מחלה כרונית או משבר.
עם גילוי הגורמים הפיזיולוגיים של אי הפוריות, חוקרים החלו להתמקד בהשפעה הפסיכולוגית לעומת הגורמים הפסיכולוגיים לאי פוריות. כיוון שרוב החוקרים פגשו זוגות שחיפשו טיפול תרופתי או כאלה שסבלו רק ממרכיב אחד של אי פוריות, זה לא ברור אם הממצאים מציעים כיוון ברור של תגובת לחץ. מספר תגובות פסיכולוגיות לחווית אי הפוריות הוזכרו על ידי החוקרים.
המשבר והטראומה של אי פוריות
לרבים, אי פוריות מציבה אתגרים לאמונות העמוקות שלהם אודות עצמם והעולם שסובב אותם. במושגים של חוויות חיים לוחצות, אי פוריות מדורגת ברמה של מוות של ילד או בן זוג. המכה לזהות שלהם פוגעת ברבים כמו משבר, כשהנשים המתמודדות עם אי פוריות הינן קרובות יותר יחסית לבני זוגם לחוות רמות גבוהות של חרדה, מתח, אשמה, כעס, ודיכאון.
אובדן ואבל
יחידים המתמודדים עם אי פוריות חווים אובדנים מרובים. הראשון במעלה, הנו אובדן האפשרות להביא ילד הקשור גנטית וחוויות חיים הקשורות לאפשרות זו הכוללות הריון, לשאת את ממשיך השושלת המשפחתית, לשאת את הילד של השותף, וחוויות דומות. בנוסף לאלה ישנם אובדנים של מטרות חיים, סטאטוס, יוקרה, וביטחון עצמי. האבל על אובדנים אלו הנו היבט מרכזי בפתרון אי הפוריות. בכל אופן, זוגות המתמודדים עם אי פוריות אוחזים בו זמנית שתי מחשבות נוגדות אודות העתיד. בדומה למשהו הפוגש מוות, כשהמתאבל חייב לקבל את האבדן של האהוב, זוגות אלה מתאבלים על אובדן הילד העתידי בעוד שבאותו זמן הם משתתפים בטיפולים המעודדים אותם לחוש תקווה שיהיה להם תינוק. כיון שהמרחב בין קטבים אלה מצומצם ובהתאם האפשרות להסתגל לעתיד עמום זה קשה, התנודות בין תקווה לייאוש נפוצות.
השלכות ליחסים הזוגיים
אי פוריות מציבה אתגר קשה ליחסים הזוגיים, המביאה את השותפים להיפגש עם קשיים מרובים כולל בעיות בתקשורת, תפקוד מיני, וקבלת החלטות. עם כניסתם לזירה הרפואית והיותם תחת הליך אבחוני, זוגות רבים מדווחים על קונפליקט, אי הסכמה אודות טיפולים רפואיים, כישלון בהזדהות רגשית, ושונות בהשקעה בתהליך. שטחים ספציפיים של קושי כוללים שמירת סודות והגנה אחד על השני ממחשבות ורגשות שליליים, להיות לא מתואמים במושגים של השקעה רגשית ופיזית בתהליך, הבדלי ג'נדר במונחים של השפעה והסתגלות, והפרעות ביחסים המיניים.
סודיות והגנה
עם התחלת ההרגשה הזוגית של אשמה וטינה אודות אי הפוריות, הם עלולים להסתייג מחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם עם השותפים שלהם. מתוך מוטיבציה להגן על האחר מלהרגיש בושה או פגם, ומתוך רצון להסתיר את הדיכאון, כעס, כאב, והפנטזיות על מנוסה, הנחווים השותפים מצמצמים תקשורת, מנתקים את הדרך לתמיכה ותנחומים בתקופה בה הם נדרשים ביותר.
להיות לא מתואמים
כל אחד מהשותפים עשוי לנוע בין הרגשות והמחשבות אודות אי פוריות בקצב שונה. כך, כשכל אחד מתקדם על פי לוח זמנים משלו, הם יכולים לגלות שהם לא מתואמים האחד עם השני במושגים של תהליכים רגשיים ותהליכי קבלת החלטות חשובות שאי פוריות יוצרת, כגון, נכונות להשתתף בהליך רפואי מסוים, הצורך להתאבל על אי הפוריות, או עד כמה כסף להשקיע בטיפול. אם אין התייחסות לפערים אלה, הם יכולים להוביל לבעיות איתם הזוג יצטרך להתמודד במהלך ההתנסות הקשה ועם תוצאותיה.
הבדלי ג'נדר
גברים ונשים משתמשים לעתים קרובות בסגנונות שונים של הסתגלות ותקשורת. כמו בתחומי חיים אחרים, זה יכול להתברר כאמיתי גם במהלך ההתנסות הקשה עם אי פוריות. כישלון להכיר ולהתייחס לנושאים אלו עלול להוביל לאי הבנות וקונפליקטים ביחסים הזוגיים.
יחסים מיניים
לאי פוריות יש השפעה הרסנית על היחסים המיניים של בני הזוג. כאשר הזוג מנסה להרות, החופש מהצורך להשתמש באמצעי מניעה מעניק תחושת שחרור. אך, כאשר הזמן חולף ללא הריון, עשיית אהבה הופכת להיות מקושרת עם פחד וכישלון, ויחסים מיניים הופכים לחמוצים. בנוסף, הצורך לתאם מגע מיני עם זמנים אידיאליים להפריה מביאים לאובדן הספונטאניות, כך שהמין הופך להיות מכאני וללא תשוקה.
זהות של אי פוריות
עם אי היכולת להתקדם לשלב החיים של גידול ילדים, זוגות המתמודדים עם אי פוריות חשים לעתים קרובות שהם מחוץ לזרם המרכזי, יצרו סטיגמה שהם שונים ופגומים. ככל שחולף הזמן, וההיריון נשאר חמקמק, זהות של אי פוריות עלולה להשתרש. אי פוריות הופכת ל"מוגבלות חברתית", בני הזוג עלולים להיחשב כסוטים ולא טבעיים בחברה ממוקדת ילדים המתעלמת מהשפעות אי הפוריות.
הבדלי ג'נדר
הזהות של אי פוריות יוצרת בעצמה שונות בין מינים אף שגברים ונשים כאחד מאמצים זהות של אי פוריות, נשים חוות זאת בצורה מלחיצה יותר. עם זאת, הבדלי ג'נדר נוטים להצטמצם.
הזוג ומערכות תמיכה
כאשר זוגות מתמודדים עם אי פוריות, קרעים עלולים להופיע ביחסיהם עם משפחתם וחבריהם. בתגובה לשאלה על תוכניותיהם לבנות משפחה, זוגות עשויים להגיב בחשיפת ההתמודדות שלהם או שיבחרו לא לדון בכך. לכל אסטרטגיה יש מלכודות. אם הם בוחרים לדון באי הפוריות, הם עלולים להיחשף לשאלות מביכות וחסרות תועלת נוספות, עצות לא מוזמנות כגון "רק תירגעו". אם הם נשארים שקטים, הם מסתכנים בבידוד עצמם ובכך שיישארו עם בני ברית מועטים שיכולים לתמוך בלחץ שלהם.
זוגות עלולים לגלות שאחרים מסתכלים על טיפולי פוריות כהתעסקות עצמית לא מוצדקת. שלא כזוגות פוריים, שבחירתם להביא ילדים אינה מוטלת בספק, זוגות הבוחרים להשתמש בטכניקות המסייעות לרבייה כגון הפריה חוץ-גופית או בהליך תרומה כדי להגיע לילדים הקשורים גנטית נקראים לעתים קרובות להגן על בחירתם. הוקם ארגון ארצי לעזרה עצמית כדי להתמודד עם הבידוד ותחושת השוליות שזוגות אלו חווים.
בנוסף, פעילויות חברתיות שהיו פעם מהנות, כמסיבות משפחתיות סביב ילדים, עלולות להיות עכשיו מכאיבות ומאכזבות כך שזוגות מעדיפים להימנע מהם. חברים ומשפחה עשויים להגיב עם כאב או ביקורת, או שהם יהיו בחרדת ייתר עד כדי שהזוג יחוש שהם נחשבים נלעגים.
הזוג והמערכת הרפואית
כשהזוג נכנס למערכת רפואית המטפלת באי פוריות, מתפתחים מערכות יחסים אינטנסיביים עם רופאים, אחיות, טכנאי מעבדה, וכן הלאה. זוגות מתפשרים לעתים קרובות על העצמאות שלהם בתקווה שהרופא יעניק להם ילד ומתוך פחד שהוא לא יעשה כן, הם מנסים להיות "מטופלים טובים" כדי להבטיח את הטיפול המיטבי. זוגות נפגשים עם המערך המבהיל של הליכים רפואיים לטיפול באי פוריות. הם צריכים לקבל החלטות קשות ובנוסף להתנסות בטיפולים הצורכים זמן רב ומהווים לחץ פיזי ורגשי.
האתגרים שאי פוריות מציבה ליחסים הזוגיים מרובים. הלחצים יכולים לחשוף קונפליקטים ישנים ותבניות ממשפחות המוצא המוטבעות בכל אחד מבני הזוג. הזוגות שיכולים לעבור דרך ניסיון קשה זה ביחד מוצאים לעתים קרובות שזה מחזק את חווית האינטימיות והמחויבות ליחסים.

 
לייבסיטי - בניית אתרים